על פי ההנחיות הקליניות, הטיפול המקובל כיום למטרת ריפוי בסרטן צוואר הרחם משתנה בהתאם לשלב המחלה. בשלבים מוקדמים הטיפול כולל כריתת רחם רדיקלית וכריתת בלוטות לימפה באגן, כאשר לעתים מומלץ על טיפול משלים בכימורדיותרפיה בהתאם לגורמי הסיכון בבדיקה הפתולוגית. לעומת זאת, בשלבים מתקדמים מקומית, ההמלצה היא על טיפול דפיניטיבי בכימורדיותרפיה.
עוד בעניין דומה
בשנים האחרונות, ניתוח לכריתה מזומטריאלית מלאה (TMMR) בשילוב עם כריתת בלוטות לימפה, ללא טיפולי קרינה משלימים, מסתמן כטיפול מבטיח.
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת European Journal of Gynecological Oncology, חוקרים בדקו ברישום רפואי מבוסס אוכלוסיה וזיהו כ-733 חולות סרטן צוואר רחם שטופלו לפי ההנחיות המקובלות וכ-274 מטופלות שטופלו בשיטת TMMR בין השנים 2011 ל-2020. החוקרים אספו משתנים קליניים ומשתנים הקשורים לגידול וניתחו את ההישרדות ללא הישנות המחלה ואת ההישרדות הכוללת.
ממצאי המחקר הראו כי בקבוצת הטיפול המקובל, שיעור ההישרדות ללא הישנות המחלה לאחר חמש שנים עמד על כ-77.9% (רווח-בר-סמך 95%: 74.3-81.1) לעומת 82.6% בקבוצת TMMR (רווח-בר-סמך 95%: 77.2-86.9; p=0.053).
כאשר התמקדו בנשים עם מחלה בשלב מוקדם, שיעור ההישרדות ללא הישנות המחלה היה גבוה יותר באופן מובהק לאחר טיפול TMMR, עם שיעורים של 91.2% לעומת 81.8% לאחר הטיפול המקובל (P=0.002).
בניתוח הנתונים, טיפול ב-TMMR היה קשור גם לסיכון נמוך יותר להישנות המחלה (יחס סיכונים: 0.39, רווח-בר-סמך 95%: 0.22-0.69) ולסיכון נמוך לתמותה (יחס סיכויים: 0.42, רווח-בר-סמך 95%: 3.2-15.7). עם זאת, במקרים של סרטן צוואר רחם מתקדם מקומית, לא נצפו הבדלים משמעותיים בין הטיפולים.
החוקרים סיכמו כי בהשוואה לטיפול המקובל, ניתוח TMMR ללא טיפול קרינה נוסף נמצא קשור לתוצאים אונקולוגיים עדיפים בקרב נשים עם סרטן צוואר הרחם בשלב מוקדם. לעומת זאת, במחלה מתקדמת מקומית לא נצפה הבדל בין הגישות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות