במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת PAIN, החוקרים רצו לבחון את הקשר בין הסתיידות האאורטה הבטנית (AAC) לבין כאבי גב תחתון (LBP) בקרב חולים עם ספונדילוליסטזיס מותני ניווני, תוך התמקדות ברמות הכאב לפני ואחרי הניתוח וכיצד חומרת ההסתיידות של האאורטה הבטנית משפיעה על התוצאות הללו.
עוד בעניין דומה
המחקר בוצע באמצעות ניתוח רטרוספקטיבי. החוקרים איתרו 262 חולים והשתמשו בניתוח רגרסיה רב-משתני, מותאם למשתנים כמו גיל, מין, אינדקס מסת גוף (BMI), יתר לחץ דם וסטטוס עישון, כדי להעריך את הקשר בין הסתיידות האאורטה הבטנית ושינויים בכאבי גב תחתון לאחר ניתוח.
החוקרים העריכו את כאבי הגב התחתון לפני הניתוח ושנתיים לאחר הניתוח באמצעות סולם אנלוגי נומרי והעריכו הסתיידות האאורטה הבטנית בהתבסס על סיווג Kauppila (ללא, בינוני וחמור).
תוצאות המחקר הדגימו קשר מובהק בין הסתיידות האאורטה הבטנית וכאבי גב תחתון, ובמיוחד הדגישו כי הסתיידות חמורה מגדילה באופן מובהק את הסיכוי לחוות כאבי גב תחתון חמורים יותר לפני ואחרי הניתוח (לפני הניתוח - מרווח ביטחון 95%: 2.71-40.59, P value < 0.001, יחס סיכויים 9.49. לאחר הניתוח – מרווח ביטחון 95%, 0.92-3.21, P value = 0.008, יחס סיכויים 1.75).
מעבר לכך, הן הסתיידות חמורה והן הסתיידות בינונית של האאורטה הבטנית היו קשורות לשיפור מופחת בכאבי גב תחתון לאחר ניתוח (הסתיידות בינונית – מרווח ביטחון 95%, 0.22-0.85, P value=0.016, יחס סיכויים 0.44. הסתיידות חמורה – מרווח ביטחון 95%, 0.2-0.82, P value = 0.012, יחס סיכויים 0.41).
ממצאים אלה מדגישים את התפקיד הפוטנציאלי של הערכת הסתיידות האאורטה הבטנית בחינוך המטופלים ומדגישים את הצורך במחקרים פרוספקטיביים נוספים כדי להעמיק את ההבנה בהקשר הזה.
החוקרים סיכמו כי קיים קשר עצמאי בין הסתיידות האאורטה הבטנית לבין כאבי גב תחתון, שיכול להשפיע על התוצאים של המטופל לאחר הניתוח. הם הדגישו את החשיבות של הערכת חומרת ההסתיידות כחלק מההערכה והחינוך של המטופלים, והצביעו על תפקידה הפוטנציאלי בשיפור דיוק האבחון ותכניות הטיפול עבור הסובלים מכאבי גב תחתון. עם זאת, יש צורך במחקרים פרוספקטיביים בנושא זה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות