טיפול סיסטמי עם סטרואידים במקרים של תסמונת סטיבנס ג׳ונסון ונמק אפידרמלי רעלני הוא מאתגר בגלל ההטבה המוגבלת שהטיפול מקנה. עדיין לא ברור האם שימוש נוסף בבולמי TNF יכול להוות גישה אופטימלית למקרים של תסמונת סטיבנס ג׳ונסון ונמק אפידרמלי רעלני.
עוד בעניין דומה
מטרת המחקר הנוכחי היתה לבחון את היעילות של עיכוב TNF בשילוב טיפול סטרואידלי במקרים של תסמונת סטיבנס ג׳ונסון ונמק אפידרמלי רעלני וכן לזהות סמנים ביולוגיים פוטנציאליים.
במחקר שממצאיו תוארו בעיתון Journal of the American Academy of Dermatology גייסו החוקרים 25 מטופלים עם תסמונת סטיבנס ג׳ונסון ונמק אפידרמלי רעלני וחילקו אותם לשתי קבוצות. בקבוצה אחת עשרה מטופלים שקיבלו טיפול עם מתילפרדניזולון וקבוצה שנייה עם 15 מטופלים שקיבלו טיפול עם אטנרספט ומתילפרדניזולון.
לאחר מכן נמדדו רמות בסרום של גרנזים B, פרפורין, אינטרפרון g,יIL-6,יIL-15,יIL-18,יMIP1a,יMIP1b ו-TNFa באמצעות ערכות לניתוח ציטוקינים. רמות אלה נמדדו הן בשלב האקוטי והן בשלב הרזולוציה.
תוצאות המחקר הראו כי בהשוואה לקבוצה שקיבלה סטרואידים כמונותרפיה, הטיפול המשולב עם בולמי TNF הביא לקיצור מובהק בקורס הטיפול הסטרואידלי ההתחלתי במהלך השלב האקוטי, במשך האשפוז ובזמן הרה-אפיתליאליזציה של העור.
כמו כן, למרות ששני הטיפולים הביאו לירידה מובהקת ברמות IL-15, נראה כי הטיפול המשולב הביא גם לירידה ברמות IL-6 ו-IL-18. בנוסף, בעוד שרמות IL-15 היו במתאם חיובי עם זמן הרה-אפיתליאליזציה של העור בשתי הקבוצות, רמות IL-6 היוו סמן נוסף למהלך המחלה רק בקבוצת הטיפול המשולב.
אמנם גודל המדגם במחקר זה היה קטן אך ממצאיו מעלים אפשרות כי הוספה של בולמי TNF לטיפול סטרואידלי במקרים של תסמונת סטיבנס ג׳ונסון ונמק אפידרמלי רעלני יכולה להביא לשיפור תוצאי טיפול.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות