החוקרים השתמשו במודל אשר כלל הכנסת קלטים ספציפיים לפי מוצא אתני, דחיסות רקמת שד, ביצועי ממוגרפיה, גיל, שלב, השפעות טיפול ספציפיות לתת-סוג, ותמותה שלא בעקבות סרטן שד. התוצאים שנבדקו כללו תועלת (רווח של שנות חיים [LYG], מספר מיתות מסרטן אשר נמנעו, והפחתה בתמותה), נזק (ממוגרפיות, חיוביים כוזבים, ואבחנת-יתר), וכן יחס תועלת-נזק לפי מוצא אתני. בנוסף, החוקרים העריכו יעילות, הבדלים בהפחתה בתמותה, ותוצאה של זכות לאחר בחינת עלות-תועלת. החוקרים הגדירו אסטרטגיות טובות עבור נשים שחורות ככאלה עם יתרונות וחסרונות שהיה הקרוב ביותר לזה שנמצא אצל נשים לבנות בגילאים 50-74.
עוד בעניין דומה
החוקרים מצאו כי בדיקת סקר דו-שנתית בגילאים 45-74 נמצאה יעילה ביותר עבור נשים שחורות, בעוד שאסטרטגיה של ביצוע הבדיקה בגילאים 40-74 הייתה הטובה ביותר. כמו כן, החוקרים מצאו כי התחלת הבדיקה 10 שנים מוקדם יותר אצל נשים שחורות לעומת לבנות הפחיתה את השונות בתמותה בין שני המוצאים האתנים ב-57% עם LYG דומה פר ממוגרפיה עבור שתי האוכלוסיות. בנוסף, החוקרים מצאו כי בחירתה של האסטרטגיה הטובה ביותר הייתה רגישה להנחות לגבי שונות ביעילות הטיפול במציאות.
החוקרים סיכמו כי התחלה של בדיקות סקר דו-שנתיות אצל נשים שחורות בגיל 40 הפחיתה שונות בתמותה מסרטן שד והובילה להשגת יתרונות שהיו דומים לאלה שנמצאו אצל נשים לבנות אשר עברו סקירה דו-שנתית בגיל 50-74.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות