הרישום הלאומי לשבץ מוחי הוקם במרכז הלאומי לבקרת מחלות בשנת 2014. רישום זה נועד לספק מידע אודות שיעורי ההיארעות של שבץ מוחי בישראל, לסייע באפיון אוכלוסיית החולים ובניטור הטיפול בחולים שלקו בשבץ מוחי, ולצורך הערכת ההישרדות והתוצאים לאחר האירוע.

על פי נתוני הרישום הלאומי לשבץ מוחי, בשנת 2018 אירעו 18,930 מקרים של אירוע מוחי חד. מתוך כלל המקרים, 91.3% סווגו כאירוע איסכמי ו-8.7% כאירוע של  דימום מוחי.

שיעורי ההיארעות של אירוע מוחי המתוקננים לגיל היו גבוהים בכ-53% בגברים לעומת נשים ובכ-57% בערבים לעומת יהודים.

מחלות הרקע השכיחות ביותר בקרב אנשים עם אירוע מוחי חד היו יתר לחץ דם (62.6%), יתר שומנים בדם (46.7%) וסוכרת (38%).

שיעור ההימצאות של מרבית מחלות הרקע היה גבוה יותר בקרב החולים שלקו בשבץ איסכמי, בהשוואה לחולים עם דימום מוחי ואירוע מוחי חולף (TIA). לדוגמא שיעור ההמצאות של סוכרת היה 40.7% בקרב החולים שלקו בשבץ איסכמי ו-30.7% בקרב אלה שלקו בדימום מוחי.

השכיחות הגבוהה ביותר של סוכרת ויתר שומנים בדם נמצאה בקבוצת גילאי הביניים (79-60), ואילו השמנה נמצאה במגמת ירידה מובהקת עם העלייה בגיל. כמו כן, נמצא כי שכיחות מרבית גורמי הסיכון ומחלות הרקע הייתה גבוהה יותר בערבים לעומת יהודים, כאשר במיוחד בלטו באוכלוסייה הערבית שכיחות גבוהה משמעותית של סוכרת, השמנה ויתר שומנים בדם, בכל קבוצות הגיל.

שיעור ההישרדות הגבוה ביותר נמצא לאחר אירוע מוחי חולף 99% שרדו 30 יום לאחר האירוע ו-94% שרדו כעבור שנה מהאירוע בעוד ששיעור ההישרדות הנמוך ביותר נמצא בקרב הלוקים בדימום מוחי 71% שרדו 30 יום לאחר האירוע ו-58% שרדו כעבור שנה.

שבץ מוחי מהווה נטל משמעותי על מערכת הבריאות, הן מבחינת היקף התחלואה והן בסיכון הגבוה לתמותה ולנכות קבועה. בהקשר לגורמי הסיכון, ההמלצות המסכמות היו כדלקמן - יש להמשיך לפעול להפחתת שיעורי ההימצאות של גורמי הסיכון הידועים לשבץ מוחי בכלל האוכלוסייה, ובפרט בקבוצות אוכלוסייה הנמצאות בסיכון מוגבר לשבץ.

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה