פאזת שינה דחויה מוגדרת כתזמון שינה מאוחר משמעותית מהמקובל בחברה המודרנית. תופעה זו שכיחה בעיקר במתבגרים ב-1 עד 16%. הטיפולים המקובלים הם טיפולים התנהגותיים בשילוב עם מלטונין וחשיפה לאור.  מחקר זה בדק יעילות חשיפה לשני אורכי גל שונים ופעילות גופנית בטיפול בפאזת שינה דחויה במתבגרים.

במחקר השתתפו 60 מתבגרים בגילאי 13-24 שנים שאובחנו כסובלים מהפרעת פאזת שינה דחויה. המתבגרים חולקו אקראית ל-4 קבוצות וקיבלו טיפול במשך 3 שבועות. חצי מהנבדקים טופלו בחשיפה בבוקר לאור ירוק (אורך גל 507 ננומטר) וחצי נחשפו לאור אדום (אורך גל 643 ננומטר). בכל קבוצה חצי מהנבדקים ביצעו גם פעילות גופנית בבוקר, וחצי לא ביצעו. מאפייני השינה, העירות והתפקוד נבדקו לפני הטיפול, בסופו וכעבור 3 חודשים.

לא נרשמו הבדלים משמעותיים סטטיסטית בין הקבוצות. בכל הקבוצות הנבדקים דיווחו על שיפור בתזמון השינה, חביון השינה והתפקוד היומי. עם זאת, ב-38% מהמתבגרים היתה הישנות של הסימפטומים במעקב לאחר 3 חודשים והם נזקקו למשך טיפול ארוך יותר.

מחקר זה לא מצא הבדל ביעילות טיפול בחשיפה לאור באורך גל ארוך או קצר לטיפול במתבגרים עם פאזת שינה דחויה ועדיין לא ברור מהו המרכיב הפעיל באור שגורם לשיפור במטופלים אלה. בנוסף, ביצוע פעילות גופנית בבוקר לא השפיע על התוצאות ומחקר נוסף נדרש.

מקור:

A Randomised Controlled Trial of Bright Light Therapy and Morning Activity for Adolescents and Young Adults with Delayed Sleep-Wake Phase Disorder 
Richardson, et al. Sleep Medicine (2018), doi: 10.1016/ j.sleep.2018.02.001.

 ערכה: ד״ר נועה גולדשר מינרבי

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה